תחום המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) הפך בשנים האחרונות לאחד מאפיקי ההשקעה המדוברים והמסקרנים ביותר. עם זאת, השקעה בקריפטו, כמו כל השקעה פיננסית אחרת, מצריכה לימוד והעמקה על מנת להבין את הסיכונים הגלומים בה. יתרה מכך, חשוב להבין את הדרך הטכנית בה מתבצעת ההשקעה, על מנת לא להיות חשופים לסיכונים מיותרים. במדריך זה נעבור על הצעדים הראשונים למשקיעי הקריפטו, ההבדלים בין המטבעות, אפשרויות המסחר, רגולציה ומיסוי.
השקעה בקריפטו משמעותה רכישה של מטבעות דיגיטליים שונים. שני המטבעות העיקריים מבחינת נפח המסחר הם ביטקוין ואית'ריום, אך עם זאת ישנו מסחר במאות מטבעות נוספים. המטבעות הללו נחשבים לנכס השקעה, ולא למטבע לשימוש שוטף במסחר, בעיקר בגלל התנודתיות הרבה בה הם מאופיינים. כלומר, משקיעים מצפים לעליית שער המטבע, ואז יוכלו למכור אותו ברווח.
נדגיש כי מעבר להשקעה לשם רווח, מטבעות קריפטו הם גם חזון לעולם פיננסי מבוזר, חופשי מתיווך של בנקים וממשלות.
הביטקוין היה המטבע הקריפטוגרפי הראשון, והוא עדיין הנפוץ והמוכר ביותר. הביטקוין משמש להעברת ערך מאדם לאדם בלבד. כלומר, כמו המטבעות שאנו מכירים מעולם הפיאט (שקל, יורו, דולר).
לצידו של הביטקוין קיימים מטבעות אחרים, הנקראים "אלטקוינים" (Altcoins), וביניהם את'ריום (Ethereum), סולאנה (Solana), קרדאנו (Cardano) ועוד. כל אחד מהם מייצג מיזם טכנולוגי שמבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין, שמציע שימושים שונים: חלקם משמשים לפיתוח אפליקציות מבוזרות, חוזים חכמים ועוד.
השקעה באלטקוינים עשויה להניב תשואות גבוהות יותר, אך לרוב גם מסוכנת יותר – בשל תנודתיות גבוהה, קהילות קטנות יותר ולעיתים פרויקטים טכנולוגיים שאינם מצליחים בטווח הארוך.
ישנן מספר דרכים לרכוש מטבעות דיגיטליים. ניתן לבצע רכישה במזומן באמצעות כספומט של רשת ביטקוין צ'יינג', או דרך פלטפורמות מסחר (בורסות) דיגיטליות כמו פלטפורמות בינלאומיות קראקן, קוינבייס, או פלטפורמות מקומיות.
לאחר הרכישה, ניתן לשמור את המטבעות בשתי דרכים עיקריות: הראשונה, בארנק דיגיטלי חיצוני (Wallet), שהוא למעשה תוכנה לשמירת המטבעות באופן מאובטח. הארנק נותן שליטה מלאה על המטבעות – אך גם אחריות מלאה לאבטחתם ולגיבוי המפתחות לשחזור הגישה אליהם.
דרך נוספת היא בחשבון משמורת בפלטפורמת המסחר עצמה, שזהו פתרון נוח, אך תלוי באמינות הפלטפורמה. אובדן גישה לחשבון עלול להביא לאובדן נכסים.
ישנם שיקולים רבים בבחירת אופן ההשקעה בקריפטו, אך המלצתנו החד משמעית היא לבצע את ההשקעה דרך פלטפורמה בטוחה, שפועלת לפי כל כללי הרגולציה ומבצעת הליך "הכר את הלקוח". בעולם הקריפטו ניתן לפעול גם בדרכים לא מפוקחות ולרכוש מטבעות באופן אנונימי מאנשים פרטיים.
אבל הסיכון גבוה: ממקרי עוקץ ושוד, ועד עסקאות לגיטימיות אך כאלו שלאחר מכירת המטבעות, לא יתאפשר להכניס את הרווחים למערכת הפיננסית.
מסחר דרך גוף מפוקח מעניק שכבת ביטחון משמעותית – הדרכה, שקיפות, ולעיתים גם תמיכה במקרה של בעיה או אובדן גישה. ויתרה מכך, גישה להחזרת הרווחים לבנק באופן לגיטימי ומהיר.
חשוב לזכור כי רווחים מהשקעה בקריפטו בישראל נחשבים לרווח הון – וחייבים במס רווחי הון (כ־25% מהרווח הריאלי), וכן בהגשת דיווח שנתי לרשות המסים. חובות אלו חלות על המשקיעים עצמם. אי דיווח או אי תשלום מס יכול לחשוף את המשקיע לסיכון רגולטורי כגון קנסות, ריביות וכו'.
מתי בעצם קמה החובה לתשלום המס? אירוע המס שמקים את חובת התשלום חל כאשר בוצעה מכירה או המרה של המטבע (ולא החזקה בלבד, גם אם בתקופת האחזקה הייתה עליית שער שהניבה רווח "על הנייר").
לכן, חשוב לשמור תיעוד מדויק של כל פעולה – מועד רכישה, עלות, מחיר מכירה וכו'.