לאחר החלטת הממשל בארה"ב להקים רזרבות בקריפטו, טקסס מקימה גם היא רזרבת ביטקוין ברמה המדינתית. למה זה חשוב ואיך זה משמעותי לתעשיית המטבעות הדיגיטליים?
טקסס נכנסת לקריפטו, ומתחילה להחזיק ביטקוין כרזרבה רשמית. כדי להבין למה זה משמעותי, צריך לחבר בין המהלך בטקסס, ההחלטות האחרונות של הממשל הפדרלי בארה״ב, וההתפתחות של ביטקוין מנכס ספקולטיבי לנכס מאקרו שממשלות וארגונים מתחילים להתייחס אליו כמו “זהב דיגיטלי”.
בסוף יוני 2025 מושל טקסס הקים את ה־Texas Strategic Bitcoin Reserve: קרן ייעודית להשקעה בביטקוין כרזרבה עבור המדינה. המחוקקים הקצו לתחילת הדרך תקציב של כעשרה מיליון דולר להשקעה זו, ובנובמבר 2025 המדינה ביצעה את ההשקעה הראשונה: כ־5 מיליון דולר הושקעו בחשיפה לביטקוין באמצעות קרן הספוט IBIT של בלאקרוק, כמסלול ביניים עד שיוקם מנגנון משמורת לביטקוין פיזי שהמדינה תחזיק ישירות.
מדוע זה מעניין? היקף ההשקעה לכשלעצמו איננו גדול, אבל בניגוד לרזרבה הפדרלית שהקים הממשל, ונבנתה בעיקר מקריפטו שהוחרם על ידי המדינה לאורך השנים, כאן יש לנו מדינה שבאופן אקטיבי רוכשת קריפטו, מקצה כספי ציבור לביטקוין, תחת רגולציה ברורה.
במרץ 2025 הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי להקמת U.S. Strategic Bitcoin Reserve: רזרבת ביטקוין אסטרטגית של הממשלה הפדרלית, לצד “Digital Asset Stockpile” לנכסים דיגיטליים נוספים. העקרונות המרכזיים של המהלך הפדרלי הם: הממשלה תפסיק למכור את הביטקוין שהוחרם בתיקי אכיפה פליליים ואזרחיים, ותתייחס אליו כנכס רזרבה ארוך טווח.
משרד האוצר והמסחר קיבלו מנדט לפתח תוכנית לרכוש עוד ביטקוין ומטבעות דיגיטליים נוספים בדרכים שלא מכבידות על התקציב, כך עד כה זה לא קרה.
לצד זאת, הרגולטורים המוסדיים הקלו חלקית את המגבלות על פעילות בנקים וגופים מפוקחים בקריפטו, כך שהמערכת הפיננסית המסורתית יכולה להשתלב בצורה מבוקרת יותר באקו־סיסטם.
במילים פשוטות: ברמת הפדרציה, ארה״ב אומרת לראשונה באופן רשמי ביטקוין הוא נכס אסטרטגי שמותר וצריך להחזיק בו כרזרבה, ולא רק למכור.
רזרבות מדינה הן בדרך כלל סל נכסים שהבנק המרכזי והממשלה מחזיקים לטווח ארוך: מטבעות זרים, אג״ח של ממשלות אחרות, זהב, ולעיתים גם נכסים פיננסיים נוספים. המטרה היא לייצב את הכלכלה בשעת משבר, לחזק את אמון השווקים במטבע המקומי ולהבטיח שיש “כרית ביטחון” לניהול משברים פיננסיים וגיאופוליטיים.
כאשר מדינה כמו טקסס אומרת שהיא מחזיקה ביטקוין כחלק מהרזרבה, היא בעצם משבצת אותו באותה קטגוריה פסיכולוגית של זהב: נכס שלא מניב ריבית, אבל נתפס בתור הגנה מסוימת מפני אינפלציה, שחיקת הדולר או סנקציות. זה גם מסר פוליטי ברור: “אנחנו מאמינים שבעתיד ביטקוין יהיה חלק מהמערכת המוניטרית ולכן אנחנו כאן מוקדם”. מבחינת המשקיע הפרטי, עצם זה שממשלות מתחילות להכניס ביטקוין לדיון על רזרבות רשמיות, מעלה מדרגה את הלגיטימציה שלו כנכס מאקרו.
אל סלבדור הייתה הראשונה שהפכה את הביטקוין למטבע חוקי ב־2021 והחלה לרכוש ביטקוין לקופת המדינה. ב־2025 היא אמנם ביטלה את מעמדו כמטבע רשמי תחת לחץ ה־IMF, אך השלטון הודיע שימשיך לקנות ולהחזיק ביטקוין כרכיב רזרבה. יש מדינות שמחזיקות ביטקוין דרך פעילות כרייה ממשלתית, כמו בוטאן, איראן, רוסיה, חלק ממדינות המפרץ ועוד, שצוברות ביטקוין מהפעילות התפעולית ומעבירות אותו לקופת המדינה.
בנוסף, ישנן מדינות בהם בנקים מרכזיים ובנקים מסחריים מצהירים שהם בוחנים הקצאה רשמית לביטקוין כחלק מהרזרבות, כמו הבנק המרכזי של צ׳כיה.
יוזמות חקיקה בסגנון טקסס קיימות גם במדינות נוספות בארה״ב, כמו מסצ’וסטס, מישיגן ואוהיו, אך הן עדיין לא חצו את כל שלבי החקיקה.
בטווח הקצר ההשפעה הכמותית של המהלך של טקסס לבדה על מחיר הביטקוין אפסית: השקעה של חמישה מיליון דולר בשוק שמעל שני טריליון דולר היא טיפה בים. אבל בטווח הארוך, יש למהלך, ולשאר המהלכים של המדינות השונות, כמה אפקטים חשובים:
בשורה התחתונה, רזרבות ביטקוין ברמת המדינה אינן “מכבה תנודתיות” קסומה, אבל הן מקבעות חלק מההיצע לטווח ארוך ומעלות את רמת הלגיטימציה. אם המגמה תתרחב למדינות נוספות ולבנקים מרכזיים, ביטקוין ייראה פחות כמו נכס ניסיוני ויותר כמו מרכיב קטן אך משמעותי בארגז הכלים המוניטרי העולמי.